הניסיון המצטבר שלנו בליווי פרוייקטים של פיתוח אזורי בגישת 'השילוביות האזורית', לימד אותנו שכדאי להקפיד על מספר עקרונות מעשיים במטרה להבטיח התנהלות אפקטיבית ויעילה.
1. מתמקדים ביצירת ערך תחילה במקום בסגירת פערים – גישת השילוביות האזורית היא גישה המתמקדת בהזדמנות ליצור ערך נתפס יוצא דופן לתושבים ולקהלי יעד חדשים תוך ניצול חוזקותיו. זוהי גישה חליפית לגישה המנסה למפות את כל הפערים והחולשות הקיימים באזור ולנסות לסגור אותם באופן ישיר.
2. מתחילים ביצירת סיפור (נאראטיב) חדש לאזור – פיתוח אזורי, שיביא לקפיצה באיכות החיים של קהילות באזור, מחייב התגייסות של מגוון הקהילות והמגזרים באזור סביב סיפור חדש.הסיפור צריך לבטא הן את השונות הבסיסית בין קבוצות שונות באזור והן את ההשתנות שלהן לאורך הזמן. סיפור טוב הוא סיפור שנדבק לכולם והופך גם לדימוי חיצוני של האזור ולנחלת הכלל.
3. ממשיכים בהקמת מרכזי יזמות אזורית מוכווני הסיפור – לאחר גיבושו, הנרטיב החדש משמש כבסיס להקמת מרכזי יזמות אזוריים שכל אחד מהם יהיה מחוייב למימוש אחד מתת הסיפורים הנכללים בו, או שילוב ביניהם. במרכז יזמות אזורי הכוונה למקבץ של מיזמים היוצרים אימפקט חברתי-כלכלי שמעבר לסך פעילותם העסקית. מרכזי היזמות האזוריים ייצרו סינרגיה בין הפעילויות והמיזמים שכבר קיימים, יתנו השראה ויהוו בית גידול לפעילויות חדשות.
4. יוצרים שילוביות בין קהילות, מגזרים ותחומים - סיפור חדש נוצר מתוך שילוביות בחשיבה ובעשייה בין התפיסות והיכולות של מגוון הקבוצות, המגזרים והקהילות באזור. שילוביות זאת מכונה שילוביות אופקית.
5. יוצרים שילוביות בין יוזמות מן השטח ופעילות הרשויות - פיתוח אזורי אפקטיבי מחייבת שילוביות בין ההיגיון והמושגים של גופי התכנון והביצוע האזוריים לבין אלו של השטח. שילוביות זאת מכונה שילוביות אנכית. מה שמאפיין שילוביות אנכית טובה הוא שמתוך השיח שנוצר בין גופי התכנון והשלטון האזורי וההתארגנויות מלמטה, ניתן להגדיר מתוך הבנה משותפת מהם היעדים, הפעילויות, וסדרי העדיפויות.
6.משתפים את המנהיגות הרלוונטית – מתוך העיקרון שמי שמעצב את התפיסה הוא גם מי שיוביל את היישום שלה. ולכן משתדלים להזמין את כל גורמי הרשויות שיהיו רלוונטיים בשלב היישום.
7. לא מנסים לעשות את כל הדרך בקפיצה אחת- קפיצת מדרגה יוצרים באמצעות סדרה של קפיצות קטנות. לשם כך, מגדירים מהן סך כך הפעולות והתשומות המספיקות (לא פחות ולא יותר) להשגת התוצאה המוגדרת של ‘קפיצה קטנה’ ראשונה. לאחר מכן ממנפים את הקפיצה הקודמת להשגת הקפיצה הבאה וכך הלאה.
8. יוצרים תשתית רחבה ופתוחה להשתתפות – משלבים מעגל ראשון ומעגל שני: המעגל הראשון כולל משתתפים הנפגשים לדיון פנים אל פנים אחת לשבועיים על עיצוב התפיסה. המעגל שני, משתתף בעיצוב התפיסה באמצעות דיונים מקוונים באינטרנט. שיתוף המעגל השני נעשה על מנת ליהנות מתבונת הניסיון הייחודי של גורמים רלוונטיים, שאינם יכולים להשתתף בדיוני המעגל הראשון, אך מעשירים אותו בין מפגש למפגש.
9. יעילות! יעילות! יעילות! - יצירת קפיצת המדרגה האזורית היא תהליך ארוך וסבוך. על כן אנו מייעלים אותו באמצעות ארגז כלים ומתודות המאפשרים למצות את זמן החשיבה והקשב של הגורמים המעורבים בצורה מקסימאלית. לשם המחשה, את השלב הראשון, של פיתוח הסיפור האזורי החדש, אנו משתדלים לסיים במהלך של 4 חודשים עבודה בלבד!!!
