ב-OECD כבר מבינים: שילוביות אזורית היא המנוע להזנקת אזור

 מחקרים שפירסם ה-OECD לאחרונה מצביעים על תופעה מעניינת: למרות שהשונות בין צמיחת אזורים היא גדולה יותר מהשונות שבין צמיחת מדינות, עדיין מקדישים מיטב הכלכלנים, מקבלי החלטות וארגונים בינלאומיים מעט מדי תשומת לב לפיתוח אזורי בהשוואה לעניין שהם מגלים בצמיחה ברמה הלאומית.

כשבודקים לעומק את הדיון העדכני שבכל זאת מתקיים בנושא מדיניות הממשלה והפיתוח האזורי מגלים, שהוא מתקיים בין שתי אסכולות ניצות : מחד, מדיניות החותרת להגברת השיוויון בין אזורים ומאידך מדיניות המעדיפה אזורים, שהוכיחו כי הם ראויים לכך במונחים של יעילות-מועילות ביחס להשקעה הממשלתית. להתפשטותה של גישה זו (האסכולה השנייה) אנו עדים לאחרונה גם באופן רשמי בישראל, כפי שהיא באה לידי ביטוי ב'קול קורא' שיצא לאחרונה לתמיכה בפיתוח אזורים ה'עומדים בתנאים' שנקבעו ע"י משרד התמ"ת.

במקום הדיון המחלק את המדיניות לשתי אסכולות, המוציאות זו את זו בהכרח, מוצע באותו מחקר עדכני לעשות 'ריפריימינג' ולהפעיל גישה שלישית: הממשלות מצידן צריכות לעודד את כל האזורים לצמוח, ואילו האזורים צריכים לקדם את צמיחתם שלהם באמצעות זיהוי ומיצוי הנכסים והמשאבים הייחודיים להם כדי לפתח את יתרונם התחרותי, במקום להישען בעיקר על העברות וסובסידיות ממשלתיות, שיעזרו להם לצמוח.

באילו תחומים צריכה המדיניות להתמקד בכל זאת כדי לעזור לאזורים לצמוח? על פי אותם מחקרים, כלי המדיניות המסורתיים של הממשלה, המבוססים בעיקר על אספקת חינוך ותשתיות, אינם מספיקים לצורך כך. למעשה המחקרים חושפים שהשקעה בתשתיות לבדה אין בה בכדי להביא להתפתחות של אזור. המשתנים העיקריים שהוכחו כמקדמי צמיחה פנימית של אזור הם השקעה בפיתוח הון אנושי ובעידוד חדשנות ומו"פ בכל התחומים (בעסקים, במגזר הציבורי, בתחום החברתי, בארגונים שלא למטרות רווח ובמוסדות השכלה והכשרה).

ההסבר לכך נעוץ באפקט המכונה 'כלכלת האגלומרציה', כלומר כלכלה המבוססת על ריכוז גיאוגרפי של פעילויות המקיימות קשרי גומלין הדוקים (agglomeration) . מדובר בהצטברות של מקורות צמיחה אנדוגנית (צמיחה מבפנים) – הון אנושי מוכשר המוכוון ליצירת חדשנות חוצת תחומים, המצטופף במקום אחד. כלכלת האגלומרציה ו'הזליגה' של ידע, שהיא מייצרת בין מיזמים ובין יזמים, 'מנצחת' אפילו חסמי צמיחה כמו ריחוק פיזי משווקים, כמקור לצמיחה אזורית. היכולת ליצור אפקט של כלכלת אגלומרציה היא ההסבר מדוע אזורים מסוימים צומחים בשעה שאחרים מדשדשים.

בשנתיים האחרונות מפתח מכון פרקסיס גישה יחודית לפיתוח אזורי מ'בפנים' (אנדוגני) בהקשר הישראלי, המתבססת על עקרונות הפיתוח האזורי האפקטיבי, כפי שנחשפו במחקרי ה-OECD.

הגישה, המכונה 'שילוביות אזורית', מבוססת על יצירת פלטפורמה לקפיצת מדרגה באזור המבוססת על 3 תהליכים משלימים:

–   הצפה ורישות של כלל המיזמים באזור בכל מגזרי הפעילות (עסקי, ציבורי, מלכ"רי, התנדבותי) במטרה לייצג, לחשוף ולעודד את אפקט האגלומרציה.

–   גיבוש נרטיב אזורי – התארגנות משותפת של יזמי האזור יחד עם הרשויות המקומיות ומנהיגות מקומית מהמגזרים השונים וממגוון הקהילות של האזור לצורך גיבוש נרטיב (סיפור על) חדש לאזור. ההנחה היא שפיתוח אזורי, שיביא לקפיצת מדרגה באיכות החיים של קהילות באזור, מחייב התגייסות של מגוון היזמים סביב נרטיב חדש.

–   הקמת מרכזי יזמות אזוריים – לאחר גיבושו, הנרטיב החדש משמש כבסיס להקמת 'מרכזי יזמות אזוריים', שכל אחד מהם מחוייב למימוש אחד מתת הסיפורים הנכללים בו, או שילוב ביניהם. מרכזי היזמות האזוריים יוצרים סינרגיה בין הפעילויות והמיזמים שכבר קיימים, מחוללים את 'זליגת הידע' והכשרון בינהם בצורה אפקטיבית וכן מספקים השראה ומהווים בית גידול ליזמויות חדשות.

פרקסיס כבר החלה ביישום של 'גישת השילוביות האזורית' באזור בית שמש ומטה יהודה ולאחרונה גם באזור הגליל המערבי.

למרות שהגישה מתאימה באופן בסיסי לכל אזור, הרי שאזורים שיתחילו בכך קודם יהנו מיתרון יחסי על פני האחרים. למעשה, מחקרי ה-OECD מצביעים על כך שיישום העקרונות שביסוד גישת 'השילוביות האזורית' צפויים לתת פירותיהם כבר בתוך 3-5 שנים.

קיים תמריץ נוסף למקדימים לאמץ את הגישה – אך סביר להניח מהממשלה, המעוניינת להחיש את הצטרפות ישראל למועדון המכובד, תעדיף לקדם מיזמים אזוריים שעולים בקנה אחד עם מדיניות ה-OECD.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s